אודות

מתוך הספר של גדעון עפרת "מעבר לאופק", אוסף לוין, עבודות נבחרות, חלק ג´, קרן עופר לוין לאמנות ישראלית


undefined

כיפת הסלע 4, 2010 (דיפטיכון), אקריליק על בד ,49.5X49.5 ),49.5X100 כ"א), אוסף עופר לוין



עטיפה וכפולה מתוך הספר "מעבר לאופק", עמ´ 193-192


לנה זידל, כל המקומות קדושים, 2010

ב-2013, הציגה לנה זידל (נ´ 1962), שעלתה ארצה מלנינגרד ב-1976 וסיימה את לימודיה במסלול לימודי ההמשך של האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, תערוכת יחיד בשם "זאבי חוצות" בבית האמנים בירושלים. על קירות האולם בלטו ניירות רחבי יריעה ועליהם צוירו (בגירי פסטל יבש ובפחם) עוד ועוד להקות זאבים הפושטים על ירושלים. היו אלה ציורים מן הסדרה כל המקומות קדושים, שנוצרה ב-2006 ובה ייצגה הציירת, בכושר ריאליסטי מרשים, את זאביה בסמוך לקו התפר או במרכז העיר (בניין המשביר, תחנת דלק, מזרקת מים בגן הפעמון ועוד), ויותר מכול - במזבלות שמיקמה בשכנות לכיפת הסלע, בחניון ליד שער שכם, ברחבת הכותל מערבי ועוד. "זיקוק סימבוליסטי של הזאב והפיכתו למסמן של היעדר קדושה", פירש אלברט סוויסה בקטלוג אותה תערוכה.  במאמר באותו קטלוג הצבעתי על פן החזון האפוקוליפטי שבציורים, הגם שזידל התעקשה, ש"הזאבים שלי טובים!" אלא שבירושלים של עזובה ושל זבל, המילייה השכיח שבציורים הנדונים, הזאבים אינם יכולים שלא להזכיר זאבים רעים מהאגדות, מסיוטים פרויידיאניים ("איש הזאבים", 1918) ואפילו את טוטם הזאב מפולחנים סלאביים (למשפחת האמנית שורשים סלאביים). עם זאת, בהתחשב בהכחשתה של זידל ובעובדת עיסוקה המקביל בהוראת מדיטציה, נוכל להבין את זאביה כקוטב נגדי ומשלים למוטיבים מיתיים מדיטטיביים (פנורמות עם ברבורים לבנים), שעלו בציוריה בסוף שנות ה-90, ובהתאם: "אני זקוקה לזאבים כגורם מעורר, כדימוי שמבטיח לי ערנות, דריכות, מתח, משהו מונע בי נפילת אנרגיה",  אמרה זידל, אך עוד הוסיפה: "הזאבים מעירים את ירושלים מתרדמתה, ומנערים את הרחובות ואת המקומות הקדושים. במקומות שבהם דרכו הזאבים - דבר לא יישאר כפי שהיה. הזאבים נושאים את האיום על תפישות העולם המיושנות. (...) הם מאיימים גם על שגרת החיים האפרורית".



[1] אלברט סוויסה, "הקדושה - הסתר פנים", קט´ לנה זידל: זאבי חוצות (ירושלים: בית האמנים, 2013), עמוד 10.

[2] זידל מצוטטת אצל גדעון עפרת, "חידת הזאבים", קט´ לנה זידל: זאבי חוצות, עמ´ 18

[3] זידל שם, עמ´ 17

אורית מור, חנה קופלר, 2019

רינה גנוסוב 2019

לנה זידל, 2018

יוסי וקסמן 2018

שוש אברבוך 2018

שוש אברבוך 2017

גדעון עפרת 2017

אלחנדרה אוקרט 2017

לנה זידל 2007-16

פרס ש. איש שלום 2015

עודד זידל 2015

גדעון עפרת 2013

אלברט סויסה 2013

קרין לויט הארץ 2013

יונתן אמיר 2012

זאב בר סלע 2012

שוש אברבוך 2008

זאב גולדברג 2007

מוניקה לביא 2006


כל הזכויות שמורות לנה זידל 2008-2019
עיצוב ובנית אתרים מועלם גלית