אודות

טקסט של יוסי וקסמן לתערוכה קבוצתית "משפחת האמן", 2018, משתתפים: בן סיימון, יוסי וקסמן, לנה זידל, עודד זידל 

אוצרים: לנה זידל, יוסי וקסמןגלריה אגריפס 12, ירושלים


undefined

לנה זידל, משפחת האמן, 2017, פסטל יבש על נייר, 106X172 


משפחת האמן / יוסי וקסמן

מהו דיוקן משפחתי? האם זאת תמונה משותפת של בני משפחה גרעינית אחת? ואולי דווקא לא? לרוב, כשאנחנו חושבים על דיוקן משפחתי, מיד צצים ועולים בעיני רוחנו תצלומים מהעבר הקרוב או הרחוק שלנו: סביב שולחן החג, בטיול בטבע, על חוף הים, בבית הסבא והסבתא ועוד ועוד. 

ומהו הדיוקן המשפחתי האולטימטיבי? - האם זו תמונה שהפכה למעין אייקון בחוג המשפחה, זו שעברה מהשלב הבנאלי, היומיומי, אל השלב הקדוש של הנצח? האם אלו אותן התמונות שהתגלגלו אלינו מבית הסבים שלנו, תמונות שהיו תלויות דורי דורות בסלונים של המשפחה? 

ואולי אלו תמונות קמאיות יותר, שבטיות יותר, כמו אלו המתארות סצנות התהוות של שבט חדש, עם חדש, או דת חדשה? הרי אין משפחה אולטימטיבית יותר וקדושה יותר - ומצוירת יותר! - ממשפחת מרים ויוסף מנצרת, משפחה שעברה גלגולים רבים כל כך, ולבשה פנים רבות כל כך. כולנו זוכרים את סצנת הלידה באבוס, או את סצנת הצליבה בגולגולתא. תמיד יהיו שם האב, האם והבן. וברבות הימים יתווספו למשפחה הגרעינית הזאת גם דיוקנאותיהם של תורמי הציור - לרוב מחוץ לתמונה, מימין ומשמאל, כמו היו מבקשים להיות אף הם בני המשפחה הזו, או לפחות להתבשם בקדושתה.

בתערוכה "משפחת האמן" ארבעה ייצוגים לתפיסת דיוקן המשפחה. 

לנה זידל בחרה להושיב את משפחתה בתוך ציור שציירה לפני 12 שנים, בסצנה פנטסטית המתרחשת ברחובות ירושלים העתיקה, כשלצד עליבות וליכלוך הרחוב נראים חומרי הציור של האמנית - גירי פסטל ותרסיסים. האם משפחת האמנית היא בעצם המשפחה הקדושה? לנה-מריה עומדת מאחור עם עציץ שאולי רומז על רוח הקודש, ולפניה עודד-יוסף האב ונטע-ישו הבת. בציור נוכחים גם זאבי הנפש של האמנית האם, מתרפקים על האב ועל הבת, כאילו ביקשו מבני המשפחה לחוש באצבעותיהם את חיבוטיה של האמנית בפרוותם השחורה.

בן סיימון הושיב דמויות שאינן בני משפחתו, אלא דמויות שנולדו על הבד ממש, סביב שולחן חגיגי בסוכה, בסצנה סימטרית המזכירה מאוד את סצנת הסעודה האחרונה הנוצרית. האמן יצר דמויות אנשים שאין ביניהן קשר משפחתי, שאולי כך יוכלו הצופים לראות את עצמם באנשים הללו, כאילו היו הם חלק מאותה משפחה מצוירת. האם זו סוג של משפחה אוטופית?

אצל עודד זידל דווקא היומיומי מונצח, בסצנת "סלפי" אופיינית, בה אם המשפחה מושיטה את הטלפון הסלולרי קדימה ומנציחה את הרגע המשפחתי שתכף יעלה לעמוד הפייסבוק של שלושת הנוכחים בציור: האם לנה, האב עודד והבת נטע. האם זו התרסה? ואולי זה דווקא חמלה? ואולי יש כאן דיאלוג עם ציור "המשפחה הקדושה" של אשתו לנה?

יוסי וקסמן בחר לתלות שמונה דיוקנאות כמו באלבום משפחתי, אלבום המייצג לכאורה את שלבי התהוות המשפחה: חתונה, לידה, ילדות, נעורים, זיקנה. מעגל החיים שנוצר בתוכו את החולין, אבל גם את הרגעים "הקדושים" לכאורה. אבל למה הכלה בוכה? ולמה הילד מול נרות החנוכה מחמיץ את פניו?
יוסי וקסמן


undefined
לנה זידל, משפחת האמן 2, 2018, פסטל יבש על נייר, 67X164




undefined

     עודד זידל, סלפי 2, 2018, אקריליק על בד, 45x120                          עודד זידל, סלפי 1, 2018, אקריליק על בד, 45x120


undefined

בן סימון, מבקרים אצל הסוסים, 2018, שמן על בד, 74x174


undefined

בן סימון, קבוצה בסוכה, 2018, שמן על בד, 150x170

undefined
יוסי וקסמן, החיים והמתים שלי, 2018, שמן על בד, 185x205


לתמונות מתערוכה משפחת האמן, גלריה אגריפס 12 - לחץ כאן

גדעון עפרת 2024

לנה זידל: חפצים הפוכים 2023

רינה גנוסוב 2022

ד"ר נאוה ט. ברזני 2022

מיכל שכנאי יעקבי 2022

לנה זידל, סשה אוקון 2021

בית על הגשר 2021

אסנת שפירא 2021

לנה זידל 2020

בארי דייויס 2020

בת-שבע דורי 2020

לנה זידל 2019

אורית מור, חנה קופלר 2019

רינה גנוסוב 2019

לנה זידל 2018

יוסי וקסמן 2018

שוש אברבוך 2018

שוש אברבוך 2017

גדעון עפרת 2017

אלחנדרה אוקרט 2017

לנה זידל 2007-16

פרס ש. איש שלום 2016

עודד זידל 2015

גדעון עפרת 2013

אלברט סויסה 2013

קרין לויט הארץ 2013

יונתן אמיר 2012

זאב בר סלע 2012

שוש אברבוך 2008

זאב גולדברג 2007

מוניקה לביא 2006

קבוצת לוויתן

אודות 2025

 
כל הזכויות שמורות ללנה זידל 2008-2023
עיצוב ובנית אתרים מועלם גלית 


לאתר החדש: https://lenazaidel.com
כל המידות בסנטימטרים, גובה × רוחב
כל צילומי הרפרודוקציות של העבודות של לנה זידל באתר זה,
צולמו על ידי מיכאל עמר, אלה אם כן צוין אחרת